<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רב חלקיה בריה דרב אויא</h1>
<h2>דף צד.</h2>
גרס' בפ' השואל [ב"מ צ"ו ע"ב] איבעי' להו כחש בשר מחמת מלאכה מהו, אמר להון ההוא מרבנן ורב חלקיה בריה דרב אויא שמיה מכלל דכי מתה מחמת מלאכה מיחייב ונימא ל' לאו לאותוביה בכילתא שאילתיה, ומסקינן אלא אמר רבא לא מיבעי' כחש בשר מחמת מלאכה דפטור אלא אפילו מתה נמי מחמת מלאכה פטור דא"ל לאו לאותוביה בכילתא שאילתיה. י"מ האי כחש בשר מחמת מלאכה בכחשא דלא הדר וכדמסיק רבא בהל' ראשונה דהגוזל קמא [ב"ק צ"ג ע"ב] אההוא דאמר אביי ב"ש ורשב"א וכל אותה שיטה סבירא להו דשינוי במקומו עומד ר' שמעון דתניא כלל אמר רשב"א כל שבח שהשביח הגזלן ידו על העליונה רצה נוטל (שכרו) [שבחו] רצה אומר לו הרי שלך לפניך. ומפרש רב ששת הכי קאמר השביחה נוטל שבחו כחש אומר לו הרי שלך לפניך ודייק אביי כחש בכל עניין אפילו אם אינו חוזר לברייתו שינוי במקומו עומד ואומר הרי שלך לפניך ורבא אמר דילמא שינוי קונה מפרש למילתיה דרשב"א בכחש החוזר לברייתו דבכה"ג לא קני ואביי נמי מודי בהכי, היל' אי כחש בשר דהכא כשחוזר לברייתו נראה דבהאי פליגי לא מיבעי' ליה אלא בשאין חוזר לברייתו ופשטה רבא דכל מחמת מלאכה לא מיחייב, והל' למעשה נמי עבד רב פפא כדמסיק התם [ב"מ צ"ז ע"א] ההוא גברא דשאיל דוולא מחבריה ואבזע אתא לקמיה דרב פפא א"ל זיל אייתי סהדי דלא שנית בה ואפטר. וההוא שונרא נמי דאכל עכברי טובא חביל ומית וא"ל רב מרדכי לרב אשי הכי אמר אבימי מאגרוניא משמיה דרבא גברא דנשי קטלוהו לא דינא ולא דיינא ומתה מחמת מלאכה הוא ופטור וגרס' נמי בתחלת פ' המפקיד [ב"מ ל"ד ע"א] אמר רב פפא שומר חנם כיון שאמר פשעתי מקני ליה כפילא דאי בעי פטר נפשיה בגניבה ואבידה, וכן שומר שכר כיון שאמר נגנבה פטור דאי בעי פטר נפשיה בשבורה ומתה שואל אע"ג דאמ' הריני משלם לא מקני ליה כפילא במאי הוה ליה למיפטר נפשיה במתה מחמת מלאכה מחמת מלאכה לא שכיחא. ואיכא דאמ' אמר רב פפא שואל נמי כי אמר הריני משלם מקני ליה כפילא דאי בעי פטר נפשיה במתה מחמת מלאכה ש"מ דמילתא דפשיטא הוא אע"ג דתנן [שבועות פ"ח מ"ב] בד' שומרין כל טענות פטור שנשבע' עליהן כגון שומר חנם שתבעוהו היכן שורי מת והוא שנשבר וכו' וכן לשומר שכר [שם מ"ו] ששינה בפטורי דידיה, וכן שואל [שם מ"ה] בחיובי דידיה דפטור בכל עניין מפני ששינה מחובה לחובה פטור אע"ג דהוה משכח ביה חיובא בשינוי חיוב לפטור דחייב בכפירתו אם נשבע שמתה מחמת מלאכה י"ל סיפא [שם מ"ו] דקתני זה הכלל הנשבע להקל על עצמו חייב לאיתויי שואל.
